הבחירה בין סגירות שעם ופקק ברגים לבקבוקי יין הייתה נושא לדיון ומחקר בתעשיית היין. לשתי הסגירות יתרונות וחסרונות, וההחלטה תלויה פעמים רבות בסוג היין, בהעדפות היצרן ובגורמים נוספים. להלן כמה שיקולים עבור סגירה של פקק וגם בורג:
פְּקָק:
מסורת ויוקרה:
הפקק היה הסגירה המסורתית לבקבוקי יין במשך מאות שנים. יינות יוקרתיים רבים, במיוחד אלה המיועדים ליישון, עדיין משתמשים בסגירות פקקים בשל הקשר עם מסורת ויוקרה.
יכולת נשימה:
הפקק מאפשר לכמות קטנה של חמצן ליצור אינטראקציה עם היין לאורך זמן. זה יכול להיות מועיל עבור סוגים מסוימים של יינות הנהנים מחמצון איטי ומבוקר במהלך היישון. מתן אפשרות לכמות מינימלית של חמצן להיכנס לבקבוק, יכולה לתרום לתהליך ההתיישנות של יינות מסוימים, במיוחד יינות אדומים.
משאב מתחדש:
שעם הוא משאב טבעי ומתחדש. עצי שעם נקצרים עבור הקליפה שלהם, אשר צומחת מחדש, מה שהופך אותה לאופציה בת קיימא.
מכסה בורג:
עקביות:
מכסי בורג מספקים אטימה עקבית יותר, וממזערים את הסיכון לקלקול יין עקב כתמי שעם (TCA), תרכובת שעלולה לעיתים רחוקות לגרום לריחות עבשים ביין.
קלות שימוש:
מכסי בורג קלים לפתיחה ולאטימה מחדש, מה שהופך אותם לנוחים עבור יינות יומיומיים שנועדו לצרוך זמן קצר לאחר הרכישה. ניתן לפתוח את הבקבוק, למזוג כוס יין ולסגור בפקק הברגה בקלות.
חסכוני:
מכסי בורג בדרך כלל זולים יותר מסגירות שעם באיכות גבוהה. זה יכול להפוך אותם לבחירה חסכונית יותר עבור יינות המיועדים לצריכה מוקדמת.
שימור הטריות:
מכסי בורג יוצרים אטימה הרמטית, המונעים מחמצן להיכנס לבקבוק. זה יכול לעזור לשמר את הטריות והפירותיות של יינות מסוימים, במיוחד לבנים ורוזה המיועדים לצריכה מוקדמת.
ייננים מסוימים עשויים לבחור להשתמש בשילוב של שתי הסגירות בהתאם לסגנון היין שהם מייצרים. ראוי לציין שהתפיסות סביב סגירות מתפתחות, וניתן למצוא גם פקק וגם פקקים ברגים על יינות ברמות מחיר ורמות איכות שונות.